נגישות אתרים היא הדרישה שאנשים עם מוגבלות יוכלו להשתמש באתר שלכם כמו כל גולש אחר: לנווט בו רק עם מקלדת, להאזין לו עם קורא מסך, להגדיל את הטקסט ולמלא את הטופס עד הסוף. בישראל זו לא המלצה. תקנות הנגישות לשירות מחייבות כמעט כל עסק שמציג באתר שירות או מידע על שירות לעמוד בתקן הישראלי ת"י 5568 ברמה AA. במדריך הזה תמצאו מי חייב ומי פטור, מה החוק דורש בפועל, למה סרגל נגישות לא מספיק, 10 בדיקות שאפשר לעשות לבד בחצי שעה, מה כותבים בהצהרת נגישות ומה קורה כשהאתר לא נגיש.
אתר שמציע שירות לציבור, או מידע על שירות כזה, צריך לעמוד בתקן הישראלי ת"י 5568 ברמה AA, שמבוסס על הנחיות WCAG 2.0. עוסק פטור או עסק עם מחזור שנתי ממוצע של עד 100,000 ₪ פטור מהחובה.
סרגל נגישות לבד לא עושה את האתר נגיש. מה שקובע הוא הקוד והתוכן: טקסט חלופי לתמונות, ניווט במקלדת, ניגודיות, תוויות בטפסים וכותרות מסודרות. ואם מגיעה הודעה שהאתר לא נגיש, יש לכם עד 60 יום לתקן.
נכון ל-26.10.2026. המידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. כדאי לבדוק את המקרה שלכם מול עורך דין. המקורות מקושרים בסוף הכתבה.
מה זה נגישות אתרים, ומי חייב בה
אתר נגיש הוא אתר שעובד גם למי שלא רואה את המסך, לא משתמש בעכבר, לא שומע את הסרטון או צריך טקסט גדול יותר. בפועל זה אומר שקורא מסך יודע להקריא כל תמונה חשובה, שאפשר להגיע לכל כפתור עם המקש Tab, שהטקסט קריא על הרקע שלו, ושכל שדה בטופס מסביר מה צריך למלא בו.
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קובע ששירות ציבורי יהיה נגיש, ומגדיר שירות ציבורי בין השאר כשירות שמיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו. תקנות הנגישות לשירות מחילות את זה על "שירות אינטרנט": תכנים באתר, במסמך או באפליקציה, שנועדו לספק שירות כזה או מידע עליו. אתר תדמית שמציג את השירותים שלכם, חנות אונליין או דף נחיתה שאוסף פניות נכנסים כולם להגדרה. החובה לא תלויה בשאלה אם הלקוחות שלכם הם אנשים פרטיים או עסקים, אלא בשאלה אם השירות פתוח לציבור.
ויש גם צד כספי. כל גולש שלא מצליח למלא את הטופס הוא ליד שלא נכנס, גם אם שילמתם על הקליק שהביא אותו. טופס שאי אפשר לשלוח עם מקלדת הוא טופס ששורף חלק מתקציב הפרסום.
מה חוק נגישות אתרים בישראל דורש בפועל
הדרישות יושבות ב"סימן ג': שירותי האינטרנט" בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013, בתקנות 35 עד 35ו. תקנה 35 מגדירה את המונחים, ותקנה 35א קובעת את החובה עצמה: התאמות נגישות לפי ת"י 5568 ברמה AA. אלה הדברים שכדאי להכיר:
| נושא | מה הדרישה אומרת | איפה זה כתוב |
|---|---|---|
| רמת הנגישות | התאמות לפי ת"י 5568, ברמה AA | תקנה 35א(א) |
| מסמכים באתר | מסמך כמו PDF שהוכן מ-26.10.2017 והועלה לאתר צריך להיות נגיש | תקנה 35א(ג) |
| טפסים | טופס למילוי באתר שמשמש לקבלת שירות צריך לעמוד בדרישות | תקנה 35א(ג)(2) |
| תוכן של גולשים | על ביקורות ותגובות של אחרים לא אחראים, אבל התשתית צריכה להיות נגישה, למשל שדה לתיאור תמונה | תקנה 35ב |
| אפליקציה | לפי קריטריוני התקן ככל האפשר, בשתי מערכות הפעלה נפוצות לפחות | תקנה 35ג |
| סרטונים | חובת כתוביות לסרטונים מוקלטים חלה על רשות ציבורית או על מי שהמחזור הממוצע שלו עולה על 5 מיליון ₪ | תקנה 35ד |
| הצהרת נגישות | במקום בולט באתר, עם פרטים ליצירת קשר על בעיות נגישות | תקנה 35ה |
התקן עצמו, ת"י 5568, מתפרסם על ידי מכון התקנים. חלק 1 עוסק בנגישות אתרי אינטרנט וחלק 2 במסמכים דיגיטליים, ושניהם פורסמו במהדורה חדשה בספטמבר 2023. התקן מבוסס על WCAG 2.0, ההנחיות הבינלאומיות של W3C, עם שינויים ישראליים בסעיפים של מדיה מבוססת זמן כמו סרטונים ואודיו.
W3C פרסם מאז את WCAG 2.1 ואת WCAG 2.2, שמוסיפות דרישות כמו התאמה למסך צר וגודל מינימלי ליעדי לחיצה. התקנות מפנות לת"י 5568, אבל אתר שנבנה לפי WCAG 2.1 ברמה AA עומד בדרך כלל גם בדרישות של 2.0, ומקבל מרווח ביטחון לגרסאות הבאות.
מי פטור מנגישות אתר, ומה צריך לעשות גם כשפטורים
הפטור הרחב ביותר נמצא בתקנה 35ו(ז): עוסק פטור לפי חוק המע"מ, או עסק שהמחזור השנתי הממוצע שלו אינו עולה על 100,000 ₪, פטור מהתאמות הנגישות של סימן שירותי האינטרנט. המחזור הממוצע מחושב לפי שלוש שנות המס האחרונות שבהן היה מחזור.
יש עוד כמה פטורים, צרים יותר:
- פטור טכנולוגי: מורשה לנגישות השירות רשאי לפטור מהתאמה מסוימת אם הפלטפורמה לא מאפשרת אותה, לפי חוות דעת של איש מקצוע, לתקופה של עד שלוש שנים. מי שקיבל פטור כזה צריך לספק חלופה ולציין אותו בהצהרת הנגישות.
- רשתות חברתיות: פטור מהתאמה שהתשתית של הרשת החברתית לא מאפשרת.
- שירות סגור: שירות שהכניסה אליו רק לנרשמים מראש ורשומים בו עד 500 משתתפים בו זמנית, אלא אם אדם עם מוגבלות ביקש התאמה.
- פרסומות: הסימן לא חל על פרסומות, בתנאי שיש חלופה נגישה למידע שמופיע בהן.
שני דברים חשובים גם כשאתם פטורים. ראשית, תקנה 34(ה) קובעת שמי שפטור מהתאמת נגישות יפרסם את הפטור ואת ההתאמות החלופיות, ולכן כדאי להעלות עמוד קצר שמסביר איך אפשר לקבל את השירות בדרך אחרת, למשל בטלפון או בוואטסאפ. שנית, פטור לפי מחזור תקף רק כל עוד המחזור נמוך. עסק שגדל ועבר את הסף צריך אתר נגיש, ולבנות אתר חדש בלי נגישות רק כדי לתקן אותו בעוד שנה זה לשלם פעמיים.
סרגל נגישות: למה הוא לא מספיק
סרגל או תוסף נגישות הוא הכפתור הקטן בפינת המסך שפותח תפריט של הגדלת טקסט, ניגודיות גבוהה והדגשת קישורים. הבעיה היא שהתקנות לא מדברות על סרגל בכלל. הן דורשות שהתוכן עצמו יעמוד בת"י 5568 ברמה AA.
מה סרגל נגישות יכול לעשות
- להגדיל טקסט ולשנות ריווח
- להחליף צבעים לניגודיות גבוהה
- להדגיש קישורים וכותרות
- לעצור אנימציות CSS מסוימות
מה הוא לא יכול לתקן
- תמונה בלי טקסט חלופי שמסביר מה יש בה
- שדה בטופס בלי תווית שקורא מסך מקריא
- כפתור שאי אפשר להגיע אליו עם מקלדת
- כותרות שנבנו כטקסט מודגש ולא כ-H2
משתמש עיוור שמגיע לאתר עם קורא מסך לא צריך שהטקסט יגדל. הוא צריך שהקוד יגיד לו מה כתוב בכפתור ולאן הוא מוביל. את זה סרגל לא כותב בשבילכם. אפשר להשאיר סרגל כתוספת, לא כתיקון.
10 בדיקות נגישות שאפשר לעשות לבד ב-30 דקות
הבדיקות האלה לא מחליפות בדיקה מקצועית, אבל הן מוצאות את רוב הבעיות שגולשים נתקלים בהן. בחרו את דף הבית, עמוד שירות אחד ואת העמוד עם הטופס, ועברו על כל סעיף. בסוגריים מופיע מספר הקריטריון ב-WCAG:
אחרי הבדיקה הידנית, הריצו כלי אוטומטי כמו Lighthouse שמובנה בכרום או WAVE. כלים כאלה מוצאים מהר בעיות של ניגודיות, תמונות בלי טקסט חלופי ושדות בלי תווית, אבל הם לא יודעים לבדוק אם התיאור של התמונה נכון או אם סדר הניווט הגיוני. השלב האחרון הוא להאזין לעמוד עם קורא מסך: NVDA החינמי בחלונות, או VoiceOver שמובנה במק ובאייפון.
שימו לב במיוחד לטופס. זה המקום שבו נגישות ולידים נפגשים: שדה בלי תווית, שגיאה שמוצגת רק בצבע או כפתור שליחה שלא מגיב למקלדת. אם אתם בונים טופס חדש, יש לנו מדריך לטופס לידים שמסביר איך לבנות אותו כך שיביא פניות איכותיות.
מה צריך להיות בהצהרת נגישות
תקנה 35ה מחייבת להציג במקום בולט באתר, ובאפליקציה אם יש כזו, הצהרה לפי ההנחיות של התקן. לפי התקנה, ההצהרה כוללת לפחות:
- מידע על התאמות הנגישות שבוצעו באתר.
- פרטי רכז הנגישות ודרכי הקשר איתו, אם העסק חייב למנות רכז. לפי תקנה 91, החובה חלה על מי שמעסיק 25 עובדים לפחות.
- פרטים ליצירת קשר כדי לדווח על בעיית נגישות או לבקש הנגשה, כולל הודעה שדורשת תיקון.
בפועל מקובל להוסיף גם את תאריך העדכון האחרון, את התקן והרמה שלפיהם נבדק האתר, את הדפדפנים והטכנולוגיות המסייעות שנבדקו, ורשימה כנה של חלקים שעדיין לא נגישים ואיך מקבלים את המידע שבהם בדרך אחרת. מקשרים להצהרה מכל עמוד, בדרך כלל מהפוטר. ההצהרה צריכה לתאר את המצב האמיתי של האתר. הצהרה שמבטיחה "נגישות מלאה" באתר שלא נבדק לא עוזרת לכם, היא רק מתעדת מה הבטחתם.
מה קורה אם האתר לא נגיש: הודעה, 60 יום ופיצוי
בתחום האינטרנט יש לעסקים הגנה חשובה. לפי תקנה 35א(ד), סטייה מהדרישות לא נחשבת הפרה, אלא אם נשלחה לעסק הודעה שדורשת לתקן אותה, והעסק לא תיקן בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ-60 יום מיום קבלת ההודעה. בתקופה הזאת צריך גם לתת חלופה נגישה בהקדם, כדי שאדם עם מוגבלות יקבל את השירות בינתיים.
אם התיקון לא נעשה, המצב משתנה. סעיף 19נא לחוק קובע שהפרה של הוראות הנגישות היא עוולה אזרחית, ומאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי בלי הוכחת נזק בסכום שלא עולה על 50,000 ₪. הסכום מתעדכן אחת לשנה לפי המדד, ולכן הסכום בפועל היום גבוה ממנו. בית המשפט רשאי להתחשב, בין השאר, בהיקף הפעילות של העסק, בעלות ההתאמה ובמחזור שלו. בנוסף, לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות יש סמכות להוציא צו נגישות, ומ-2023 החוק כולל גם אכיפה מינהלית עם עיצומים כספיים.
אז מה עושים כשמגיעה הודעה? לא מתעלמים. שומרים את התאריך שבו היא התקבלה, עונים לפונה, נותנים לו בינתיים דרך אחרת לקבל את השירות, ומתקנים את מה שהוא מצביע עליו בתוך פחות מ-60 יום. ובדקו את כל האתר באותה הזדמנות.
נגישות כבר בשלב הבנייה: איפה זה חוסך כסף
נגישות שמתכננים מראש עולה מעט. נגישות שמוסיפים אחרי שהאתר באוויר עולה הרבה יותר, כי צריך לפתוח מחדש עיצוב, קוד וטקסטים. לכן המקום הנכון להגדיר אותה הוא אפיון האתר: מי אחראי לנגישות, לפי איזה תקן בודקים, ומי כותב את הצהרת הנגישות. כשאתם בוחרים חברה לבניית אתרים, בקשו שהדרישות האלה ייכתבו בהסכם. החובה החוקית היא שלכם, לא של מי שבנה את האתר.
יש גם רווח שלא קשור לחוק. אותם דברים שעוזרים לקורא מסך, כותרות מסודרות, טקסט חלופי מדויק וקישורים עם שם ברור, עוזרים גם לגוגל ולמנועי AI להבין על מה העמוד. מי שעובד על קידום ב-AI עושה חלק מהעבודה הזאת בכל מקרה.
טעויות נפוצות בנגישות אתרים
- לקנות סרגל ולסמן וי. הסרגל לא משנה את הקוד, והתקנות דורשות שהתוכן עצמו יעמוד בתקן.
- להעתיק הצהרת נגישות מאתר אחר. ההצהרה צריכה לתאר את האתר שלכם, כולל מה עדיין לא נגיש.
- לשכוח את קובצי ה-PDF. מחירון, תקנון או קטלוג שהועלו לאתר הם חלק מהשירות, וחלה עליהם דרישה נפרדת.
- טופס עם placeholder במקום תווית. הטקסט האפור נעלם ברגע שמתחילים להקליד, וקורא מסך לא תמיד מקריא אותו.
- להשאיר את הנגישות לאחרי ההשקה. כל תיקון בדיעבד עולה יותר מתכנון בשלב האפיון.
- לבדוק פעם אחת ולשכוח. כל עמוד חדש, באנר או סרטון שמעלים יכולים לשבור את מה שנבדק.
שאלות נפוצות על נגישות אתרים
האם כל אתר עסקי חייב להיות נגיש?
כמעט כל אתר שמציע שירות לציבור או מידע על שירות כזה חייב לעמוד בתקנות הנגישות לשירות, גם כשהלקוחות הם עסקים. החריג המרכזי הוא עוסק פטור או עסק שהמחזור השנתי הממוצע שלו אינו עולה על 100,000 ₪.
מה התקן לנגישות אתרים בישראל?
התקן הוא ת"י 5568 של מכון התקנים, והתקנות דורשות לעמוד בו ברמה AA. חלק 1 עוסק באתרים וחלק 2 במסמכים דיגיטליים. התקן מבוסס על הנחיות WCAG 2.0 של W3C, עם שינויים ישראליים בסעיפי הסרטונים והאודיו.
האם סרגל נגישות מספיק כדי לעמוד בחוק?
לא. התקנות דורשות שהתוכן והקוד של האתר יעמדו בת"י 5568 ברמה AA. סרגל משנה תצוגה כמו גודל טקסט וצבעים, אבל לא מוסיף טקסט חלופי, תוויות לשדות או ניווט במקלדת.
מי פטור מהנגשת אתר אינטרנט?
עוסק פטור או עסק עם מחזור שנתי ממוצע של עד 100,000 ₪ פטורים מהתאמות הנגישות לאתר. יש גם פטורים צרים יותר, כמו פטור טכנולוגי ממורשה נגישות או שירות סגור לנרשמים עם עד 500 משתתפים. מי שפטור צריך לפרסם את הפטור ואת הדרכים החלופיות לקבל שירות.
מה עושים כשמקבלים הודעה שהאתר לא נגיש?
לפי התקנות, סטייה מהדרישות לא נחשבת הפרה אם תיקנתם אותה בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ-60 יום מקבלת ההודעה. בינתיים צריך לתת לפונה חלופה נגישה לקבלת השירות. כדאי לתעד את תאריך ההודעה ולהתייעץ עם עורך דין.
כמה פיצוי אפשר לקבל בתביעת נגישות?
לפי סעיף 19נא לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי בלי הוכחת נזק עד 50,000 ₪, סכום שמתעדכן כל שנה לפי המדד. הסכום שנפסק בפועל תלוי בנסיבות, כמו היקף הפעילות של העסק ועלות ההתאמה.
רוצים לבדוק כמה האתר שלכם נגיש?
נעבור איתכם על האתר לפי 10 הבדיקות, נסמן מה עובד ומה צריך תיקון, ונראה במיוחד את הטופס, המקום שבו בעיית נגישות עולה לכם בפניות.
לקביעת שיחה ↗ בניית אתר לעסקהמידע בכתבה כללי ואינו ייעוץ משפטי. כדאי לבדוק את המקרה שלכם מול עורך דין.
מקורות (נכון ל-26.10.2026): תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013 (תקנות 34, 35 עד 35ו, 91). חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (סעיפים 19א, 19יא, 19מג, 19נא, פרק ט'). מכון התקנים: ת"י 5568 חלק 1 וחלק 2 (ספטמבר 2023). W3C: WCAG 2.0 וWCAG 2.2.
